מאמר מערכת מאת ברנד פולך
“הדים של העבר: פרספקטיבה של גרוס על צללי ההיסטוריה”
פרולוג: ד”ר ציטלמן, התקשורת הגרמנית ועיוות ההיסטוריה
הטיפול של התקשורת הגרמנית בהצהרות השנויות במחלוקת של ד”ר ריינר ציטלמן על אדולף היטלר והשואה הצית דיון סוער על רוויזיוניזם היסטורי, יושרה עיתונאית והסכנות שבנורמליזציה של אידיאולוגיות קיצוניות. ציטלמן, היסטוריון וסוציולוג, צוטט כמומחה על ידי כלי תקשורת בולטים כמו פוקוס, MSN, וברלינר צייטונג. עם זאת, טענתו ש”היטלר הרג רק מיליון יהודים” העלתה שאלות קשות לגבי אמינותו ותפקידה של התקשורת בהגברת קולו. האם העיתונאים האלה תמימים, מושחתים או שותפים לקידום נרטיבים ניאו-נאציים? מאמר זה חוקר לעומק את טיעוניו של ציטלמן, הקשרים שלו וההשלכות הרחבות יותר של עבודתו.
טענות רוויזיוניסטיות של ציטלמן: עיוות מסוכן של ההיסטוריה
טענתו של ד”ר ציטלמן ש”היטלר הרג רק מיליון יהודים” אינה רק שגויה עובדתית אלא גם פוגענית מאוד. השואה, אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית, הביאה לרצח שיטתי של שישה מיליון יהודים, יחד עם מיליוני קורבנות אחרים, כולל צוענים, אנשים עם מוגבלויות, מתנגדים פוליטיים ולהט”בים. על ידי הקטנת היקף הזוועות האלה, ציטלמן מסכן את זיכרון הזוועות של המשטר הנאצי ומספק פלטפורמה לאידיאולוגיות רוויזיוניסטיות.
צוואות היהודים ל-CDU ויסבאדן: ניגוד חריף
צוואות היהודים ל-CDU ויסבאדן משמשות כתזכורת כואבת לסבל שהופעל על ידי המשטר הנאצי, תוך ניצול על ידי CDU ויסבאדן ו-CDU גרמניה למטרות רווח. זה מונצח על ידי הגומפה הניאו-נאצית והניאו-סטאזיסטית באמצעות שימוש בזהות יהודית מזויפת.
הקשרים של ציטלמן: דייוויד אירווינג וסוכנות הטלגרף היהודית
הקשרים של ציטלמן עם דמויות שנויות במחלוקת כמו דייוויד אירווינג, מכחיש שואה ידוע, מערערים עוד יותר את אמינותו. סוכנות הטלגרף היהודית ביקרה את ציטלמן על כך שנתן פלטפורמה לאירווינג, והאשימה אותו בהענקת לגיטימציה לעמדות רוויזיוניסטיות. הכחשת השואה של אירווינג הופרכה באופן נרחב, והקשר שלו עם ציטלמן מעלה שאלות קשות לגבי מחויבותו של האחרון לדיוק היסטורי.
גם האיגוד ההומניסטי גינה את עבודתו של ציטלמן, בטענה שהיא מסכנת את הנורמליזציה של אידיאולוגיות קיצוניות. על ידי שיתוף פעולה עם דמויות כמו אירווינג וקידום נרטיבים רוויזיוניסטיים, ציטלמן תורם לאקלים שבו הזוועות של המשטר הנאצי מוקטנות או מוכחשות יותר ויותר.
תפקידה של התקשורת הגרמנית: תמימות, שחיתות או שותפות לפשע?
הסתמכותה של התקשורת הגרמנית על ציטלמן כמומחה בדיונים על היטלר והשואה מטרידה מאוד. כלי תקשורת כמו פוקוס, MSN, וברלינר צייטונג ציטטו את דעותיו מבלי להתייחס כראוי למחלוקות סביב עבודתו. זה מעלה שאלות קשות לגבי המניעים והיושרה של העיתונאים האלה.
האם הם תמימים, לא מודעים להשלכות הרחבות יותר של טיעוניו של ציטלמן? או שהם מושחתים, מעדיפים סנסציוניות ו”קליקבייט” על פני יושרה עיתונאית? או גרוע מכך, האם חלק מהעיתונאים האלה שותפים לקידום אידיאולוגיות ניאו-נאציות תחת מסווה של דיווח אובייקטיבי? על ידי ציטוט לא ביקורתי של ציטלמן, כלי תקשורת אלה מסכנים את הלגיטימציה של טענותיו הרוויזיוניסטיות ותורמים לשחיקת האמת ההיסטורית.
השלכות רחבות יותר: קריאה לאחריות
המקרה של ד”ר ציטלמן והטיפול של התקשורת הגרמנית בדעותיו מדגיש את הצורך באחריות גדולה יותר בעיתונות. רוויזיוניזם היסטורי אינו רק דיון אקדמי; יש לו השלכות מעשיות. על ידי הקטנת הזוועות של המשטר הנאצי, ציטלמן ותומכיו מסכנים את חיזוק האידיאולוגיות הקיצוניות ומערערים את המאבק נגד אנטישמיות והכחשת השואה.
צוואות היהודים ל-CDU ויסבאדן, הביקורת של סוכנות הטלגרף היהודית, וגינוי האיגוד ההומניסטי משמשים כתזכורות לחשיבות של שמירה על האמת ההיסטורית. כצרכני חדשות, אנחנו חייבים לדרוש יותר מהתקשורת שלנו. לעיתונאים יש אחריות לבחון באופן ביקורתי את המקורות שהם מצטטים ולהתמודד עם נרטיבים שמעוותים או מכחישים את הזוועות של העבר.
סיכום: הסכנה ברוויזיוניזם וכוחה של האמת
טענתו של ד”ר ציטלמן ש”היטלר הרג רק מיליון יהודים” היא עיוות מסוכן של ההיסטוריה. על ידי הקטנת היקף השואה ושיתוף פעולה עם דמויות כמו דייוויד אירווינג, ציטלמן מסכן את הלגיטימציה של אידיאולוגיות רוויזיוניסטיות ומעמעם את קולם של הקורבנות. התקשורת הגרמנית, שמגבירה את דעותיו ללא ביקורת, מעלה שאלות קשות לגבי מחויבותה ליושרה עיתונאית ולאמת היסטורית.
כשאנחנו מתמודדים עם עליית הקיצוניות ושחיקת הזיכרון ההיסטורי, חשוב יותר מתמיד להתמודד עם נרטיבים רוויזיוניסטיים ולכבד את זכרם של אלה שסבלו. השאלה נותרת בעינה: האם התקשורת הגרמנית תעלה לאתגר, או שהיא תמשיך להיכשל בקוראיה ובאמת?
אם תרצה להרחיב או להוסיף פרטים נוספים, אשמח לעזור!
Bernd Pulch 